קורות חיים אלו נכתבו בידי אחותו של יגאל ז"ל סיגל.

יגאל בן צילה ורוני, נולד ביום ג' באב תש"ב בתאריך 16.07.1980 בנתניה.

יגאל בן בכור להוריו, כשהיה בן שלוש שנים נולדה אחותו סיגל.

ילד יפה תואר היה, עייניו חומות ושיערו חום-שחור, תמיד היה הופך מיד להיות מרכז המשפחה וזכה בהרבה חום ואהבה, פינוק ותשומת לב. עד גיל ארבע גדל יגאל בנתניה ואז עברה המשפחה לרמלה, יגאל החל ללמוד בבית ספר "בן גוריון" וכבר בכיתה א' בלט כתלמיד מצטיין בעיקר בחשבון, כתלמיד מצטיין הציעו המורים "להקפיץ" אותו כיתה אך יגאל סירב כדי שישאר עם החברים שאהב.

כשסיים כיתה ד' חזרה המשפחה לנתניה ויגאל המשיך את לימודיו בבית הספר "יהודה הנשיא".

עקב הצטיינותו בחשבון הוצע לו להמשיך ללימודי הנהלת חשבונות במסגרת התיכון, אך יגאל סירב, בחר להמשיך עם החבר'ה ועבר לתיכון "אורט יד ליבוביץ" בנתניה, במגמת מכונאות רכב .

בתום לימודיו בכיתה יב' המשיך לשנים יג' - יד' ב"אורט הרמלין" אותו סיים בהצלחה רבה והוסמך כמכונאי רכב.

יגאל היה נער חברותי מאוד ותמיד במרכז האירועים, נאמן מאוד לחבריו ואהוב מאוד עליהם.

דיג'י, איגי, גיגי, ואיגול היו אלה חלק משמות החיבה שלו בפי כל, תמיד היה מוכן לעזור, לארגן ולתרום, ילד מקסים שאוהב לתת אך לא לקבל...

יגאל אהב מאוד ספורט, שיחק כדורסל וכדורגל ובדרך כלל בזכותו הקבוצה שלו הייתה מנצחת. הוא גם הרבה לצפות במשחקי כדורגל וכדורסל באצטדיונים או בטלוויזיה. יגאל התאמן באופן קבוע במכון כושר והשתת, בחוגי ג'ודו וטניס.

כבן נאמן להוריו שמע יגאל תמיד לעצותיהם, הקפיד לא לבקש כסף ולא לגרום דאגות מיותרות, הוא נהג לעזור בעבודות הבית כגון: צביעת קירות, קניות, כביסה ועוד... קשר חם ואוהב היה גם בינו לבין אחותו הצעירה. תמיד עזר לה, שמר והגן עליה וידע תמיד איך לפנק אותה.

יגאל היה תמיד שמח וחיוך מקסים בפניו ואור בעייניו, צנוע בהליכותיו, טוב ליבו היה נסוך על פניו השוחקות אשר האירו לכל אדם, יחסו האנושי של יגאל לסובביו בלט ושימש דוגמא לכל חבריו.

כבר בעת לימודיו  לתיכון ואח"כ בעת שירותו הצבאי עבד יגאל בלילות כמלצר כדי לעזור לפרנסת המשפחה וכדי שיהיה לו כסף משלו לצרכיו ולא הצטרך לבקש מהוריו.

בשנת 1999 כמה חודשים לפני גיוסו לצה"ל נסע יגאל לארצות הברית לביקור אצל סבתו ודודותיו מצד אמו שלא ראה אותם מאז הילדות, את כל הנסיעה מימן מחסכונותיו מתקופת עבודתו. בחודש יוני 2000 התגייס לצבא לחי החימוש, תחילה שירת באזור באר שבע ולאחר זמן קצר הועבר לבקשתו לשרת סמוך לעפולה ועד מהרה השתלב ביחידה.

יגאל היה חייל טוב ונאמן, אהוב על כולם ומבצע את משימותיו במסירות, יגאל אהב את הבסיס והחיילים ונהנה משירותו, כיוון שלמד עד כיתה י"ד לפני הצב"א היה חייב בשירות קבע והוא בהחלט ראה את עתידו בצב"א לשנים נוספות.

בערב שלפני הפיגוע (יום שלישי 04.05.2002) יצא יגאל בערב באופן מפתיע לאפטר והיה שמח וטוב לב, למחרת בבוקר יום רביעי כ"ה בסיוון תשס"ד (05.06.2002) נפל יגאל בפיגוע חבלני בצומת מגידו. יגאל עלה לאוטובוס אגד בקו 830 בדרכו לבסיס, יגאל לא ידע שזוהי תהיה דרכו האחרונה ובשעה 07:15 התרחש האסון, מכונית תופת שנהג בה מחבל מתאבד התנגשה באוטובוס קו 830 שיגאל היה עליו ובפיצוץ נפגעו כמעט כל יושבי האוטובוס, יגאל נפצע בראשו ופונה במצב קשה לבית החולים העמק בעפולה, מצבו התברר כקשה מאוד והוא הועבר במסוק לבית החולים רמב"ם בחיפה ושם נפטר, והוא בן עשרים ושתייים.

לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר, הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנתניה, הותיר אחריו הורים ואחות.

"תחיה בקרבנו לנצח בננו ואחי, בתמונות ובסרטים נזכור אותך לעד אך מעל לכל אתה תהיה בקרבנו, איפה שלא רואים כך מרגישים, מתגעגעים... כואבים... ומעל לכל אוהבים..." ! ! !